חסינו טורניר כדורגל חובבני בפיליפינים. הנה מה שקרה.

אם פריז סן ז'רמן הוציאו בערך 100 מיליון אירו כדי לזכות בליגת האלופות, כמה יעלה לנצח בטורניר כדורגל חובבני של 7 נגד 7 במנילה?

זו לא שאלה תיאורטית. באמת ניסינו את זה.

הרעיון

הכל התחיל כששני דברים לא קשורים קרו באותו זמן.

Borja, היוצר מאחורי Bacefi Uncover Philippines, משחק כדורגל כל יום ראשון עם חבורת חברים במנילה. שבוע אחד, מישהו הציע להירשם לטורניר חובבני של יום אחד, 7 נגד 7. באותו שבוע בדיוק, אנחנו ב-Paglipat חיפשנו לחסות על אחד הסרטונים שלו.

Borja חיבר את הנקודות: "מה אם אשלב את שני הרעיונות? אשיג חסות, אגייס את השחקנים הכי טובים שאני יכול למצוא, ואראה אם לזרוק כסף על טורניר חובבני באמת עובד."

אף אחד לא חוסה על כדורגל חובבני. אף אחד לא משקיע בטורניר של יום אחד שבו השחקנים הם מהגרים, עובדי מוקדים טלפוניים ולוחמי סוף שבוע.

אף אחד חוץ מאיתנו.

בניית הסגל

Borja בילה שבוע שלם בשיחות טלפון, ניצול קשרים וסקאוטינג של כישרונות ברחבי זירת הכדורגל של המהגרים במנילה.

אסטרטגיית הגיוס הייתה חסרת רחמים. הוא הציע לשחקנים מקבוצות יריבות הטבות כדי להחליף צד: חולצת קבוצה חינם, כיסוי דמי ההשתתפות בטורניר, ואם ינצחו, בונוס כספי מהחסות. הוא אפילו ניסה לחתום את Joao, שנחשב באופן נרחב לשחקן ה-7 נגד 7 הכי טוב בפיליפינים. Joao צפה בהצעה, חיכה שלושה שבועות, וסירב בנימוס.

הסגל הסופי נראה כמו רשימת נוכחים באו"ם:

• Dylan מקונגו, חתימת רגע אחרון שהתגלה ככוכב הטורניר
• Bucas מניגריה, תואר כ"ברמה עולמית" בהגנה
• Ahmed ממרוקו, משחק בזמן הרמדאן בלי לאכול או לשתות
• Felipe, חצי מקצועי ששיחק במלזיה
• Mike, ששיחק בפירמידת הכדורגל הספרדית
• Leo ו-Ale, שחקני יום ראשון הקבועים שהביאו את הלב
• ו-Borja עצמו, השוער והמנהל הספורטיבי שמינה את עצמו

הקשר לגינאה המשוונית

כל קבוצה צריכה זהות. Borja בחר לשחק תחת דגל גינאה המשוונית, והסיבה הייתה אמיתית.

לגינאה המשוונית היה הנבחרת הכי טובה בהיסטוריה שלהם. הם ניצחו את חוף השנהב 4-0, מעצמה יבשתית. הם היו במסלול להעפיל למונדיאל בפעם הראשונה. אז טכניקליות, שחקן לא כשיר ששיחק, עלתה להם שש נקודות ואת חלום המונדיאל.

"הכדורגל חייב משהו לגינאה המשוונית," אמר Borja. "הם לא ייסעו למונדיאל. אבל הם ייסעו לטורניר החובבני הזה. והם ינצחו."

החולצות הגיעו. הן לא היו, בהודאת Borja עצמו, הכי יפות. אבל הן היו שלהם.

יום הטורניר

חמישה משחקים. עשרים דקות כל אחד. שערים זעירים. בלי VAR.

משחק 1: שיחת ההשכמה

הם שלטו מההתחלה. עדיפים בכל שלב. שלוש דקות לפני השריקה הסופית, כשהקבוצה שטה ב-1-0, חוסר תקשורת בהגנה הוביל לשער שוויון מבולגן. 1-1. תיקו מול קבוצה שהיו צריכים לנצח.

משחק 2: רוצחי הענקים (כמעט)

הבאים בתור: האלופים המגנים. הקבוצה שניצחה 4-0 במשחק הפתיחה. הקבוצה עם Joao, השחקן שדחה את ההצעה של Borja.

Dylan, החלוץ הקונגולי שנחתם יום קודם, פתח את הכיבוש בשתי הדקות הראשונות. ברוב המשחק, הסגל בחסות Paglipat נראה כקבוצה הטובה יותר. אז, עם 30 שניות שנותרו, בעיטה חופשית מהירה תפסה אותם לא מוכנים. 1-1. יתרון נוסף שהתאדה ברגעים האחרונים.

משחק 3: ההפסד הקשה

הביצוע הגרוע ביותר שלהם. Ahmed, עמוק בצום הרמדאן, החמיץ הזדמנות שיכלה לשנות הכל. היריבים היו קטלניים בהתקפות נגד. שריקת עבירה שנויה במחלוקת בדקות האחרונות הובילה לשער מבעיטה חופשית. 0-1.

משחק 4: ההריסה

מול הקבוצה החלשה ביותר בבית, סוף סוף שיחקו ללא לחץ. Leo כבש האט-טריק. היריבים לא הצליחו אפילו בבעיטה אחת למסגרת. 5-0. אפילו Borja קיבל כמה דקות על המגרש.

משחק 5: לנצח או להיפרד

ניצחון אומר העפלה. אפילו תיקו יכול להספיק. ה-Cervantinos (קבוצת Instituto Cervantes, בפסים אופקיים ירוקים ולבנים) כבשו מוקדם, ואז חנו את האוטובוס עם כולם מאחורי הכדור.

מה שבא אחר כך היה 18 דקות של תנועה חד-כיוונית. בעיטות. כמעט-שערים. כדור מהמשקוף. הזדמנות שעברה רחוק בחמישה סנטימטרים. השערים הזעירים נראו מתכווצים עם כל ניסיון. השריקה הסופית הגיעה כשהתוצאה עדיין 0-1.

הודחו בשלב הבתים.

אז, האם כסף יכול לקנות טורניר חובבני?

לא. ברור שלא.

המרווחים היו דקיקים כתער. אם אחד מהשערים שנכבשו ברגעים האחרונים לא היה נכנס, הם היו מעפילים. אם המשחק היה ארוך ב-15 דקות, Borja משוכנע שהיו מנצחים את ה-Cervantinos.

אבל זה כדורגל. בכל רמה, מליגת האלופות ועד מגרש מאובק במנילה בשבת אחר הצהריים.

מה שכסף כן קנה היה משהו טוב יותר מגביע: חלוץ קונגולי משחק לצד קשר מרוקאי שצם ברמדאן, בלם ניגרי, חצי מקצועי ממלזיה, שני שחקני יום ראשון ספרדים, ושוער שהיה גם המנהל הספורטיבי, מנהל הרשתות החברתיות ומעצב החולצות.

כולם לובשים את דגל גינאה המשוונית. כולם אכפתיים הרבה יותר מדי ממשחק של 20 דקות.

למה חסינו על זה

Paglipat נולדה בפיליפינים. המייסד שלנו בנה את מנוע חיפוש הטיסות הזה כי הוא היה מתוסכל מכמה שהזמנת נסיעות הפכה אטומה. השם "Paglipat" בטגלוג פירושו "לזוז" או "להעביר."

אנחנו לא תאגיד ענק. אנחנו צוות קטן שמאמין שהטיסה הכי זולה צריכה תמיד להיות בראש. אז כשהייתה לנו הזדמנות לחסות על משהו שורשי, כאוטי, רב-לאומי ואנושי עמוקות, זה הרגיש נכון.

אלה הפיליפינים שאנחנו מכירים. מקום שבו משחק ראשון יכול להפוך לטורניר בינלאומי, שבו מישהו מספרד, ניגריה, קונגו ומרוקו יכול בסוף להיות באותה קבוצה עם חולצת גינאה המשוונית, ושבו התוצאה חשובה פחות מהעובדה שכולם הגיעו.

מגיעים לפיליפינים?

אם הסרטון של Borja גרם לכם לרצות לבקר (בשביל הכדורגל או סתם), חפשו טיסות לפיליפינים ב-Paglipat. אנחנו מחפשים בין חברות תעופה ופלטפורמות הזמנה כדי למצוא את המחיר הכי זול באמת. בלי דירוגים מוסתרים. בלי עמלות שמשפיעות על התוצאות.

Borja מצא טיסות ממנילה לספרד עם Air China ב-35,000 פזו ב-Paglipat. יותר טוב מ-Google Flights או Skyscanner? הוא אומר לנסות בעצמכם ולהחליט.

ואם הפיליפינים עדיין לא על הרדאר שלכם, הם צריכים להיות. זירת הכדורגל לבדה שווה את הטיסה.